להלן, תמצאו רשימה של הפעלים הבלתי סדירים הנפוצים ביותר באנגלית.
זכור שצורת הבסיס (base form) משמש בזמן הווה פשוט (present simple), דוגמה: "I always write a diary before going to bed".
צורת העבר הפשוטה (past simple) משמש בזמן עבר פשוט (past simple), דוגמה: "Yesterday, I wrote a long letter to my friend".
חלק העבר (past participle) משמש עם הזמן המושלם (perfect), כגון הווה ועבר מושלם (present/past perfect), דוגמה:" I have written several articles for the local newspaper"
התבנית הקבועה באנגלית, להפיכת העבר פשוט לזמן או חלק עבר, היא להוסיף -ed או -d לצורת הבסיס של הפועל. לדוגמה, צורת הבסיס של פועל רגיל, כגון "play", הופך ל"played" בזמן עבר פשוט.
עם זאת, פעלים לא סדירים אינם עוקבים אחר דפוס זה. הם משתנים בדרכים שונות, ולפעמים אין שינוי כלל. לדוגמה, הפועל "go" בעבר פשוט הוא "went", וpast participle שלו הוא "gone". דוגמה נוספת היא "eat", שהופך ל"ate" בעבר פשוט ול"eaten" כחלק העבר.
החלק המסובך בפעלים לא סדירים הוא שאין דפוס או כלל מוגדר לאופן שבו הם משתנים, ולכן יש ללמוד ולשנן אותם בנפרד. כמה פעלים לא סדירים, כמו "put" ו"cut", אינם משתנים כלל בצורות הפשוטות והעבר.
דוגמאות: